<h1>ראבי"ה סימן תשנ"ה</h1>
<h2>דף כא.</h2>
בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל מותר לשוחטה ביום טוב דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה. וכדתנן בהמה מסוכנת לא ישחט אלא כדי שיאכל ממנה כזית צלי. עיסה חציה של גוי וחציה של ישראל אסור לאפותה דאפשר למיפלגה בלישה, דהילכתא כרב חסדא, וכן פסק בשאלתות פרשה עד אנה מאנתם. ועוד פסק כרבי יהושע בן לוי דאסור להזמין גוי ביום טוב גזירה שמא ירבה בשבילו אבל בשבת מזמנין. ולשיורי כוסות לא חיישינן, שהגוי ישטפנו. ומיהו מצי למיעבד כמרימר ומר זוטרא דכי הוי מיקלע להו גוי ביום טוב אמר ליה אי ניחא לך במאי דטריח לן לחיי ואי לאו טירחא אדעתא דידך לא פליגי, וליתא אפילו לדרב דאמר כל חדא וחדא חזיא לינוקא, דכולהו אמוראי פליגי, ושיטתה דכולה שמעתא [דלא כוותיה]. ושפחות שלנו כיון דאפשר לפייסינהו במידי אחריני שרי, כדאמרינן גבי עיסת כלבים וכו' כיון דאפשר לפייסינהו בנבילה שרי, דקיימא לן כרבה דאית ליה הואיל בפרק אלו עוברין, ואף על גב דההיא משנה לית לה נפש בהמה במשמע, שרי על ידי הואיל. והך סתמא היא כרבי יוסי הגלילי דאמר לכם ולא לכלבים דסתם לן כוותיה. ורבינו שב"ט פירש דשפחותינו מזונתן עלינו ככלבים, ופסק הילכתא כרבי עקיבא דשרי, דכמה משניות בשבת ובמכילתין שנויות סתם דנותנין מזונין לפני בהמות אווזין ותרנגולין. ואף על גב דלגבי הני סופלי לחייתא מסקינן לרבי יוסי דשרי למיעבד כשמואל דאמר עושה אדם כל צרכו בפת וכו'. והילכך מטלטלין להו אגב חורפא דפת, לא קיימא [לן] כשמואל, הילכך כולהו הנך כרבי עקיבא שייכו.
